עלייתם ונפילתם של עמיר פרץ ומפלגת הגמלאים היא שיעור אכזרי לאזרחי ישראל, שלא בטובתם. מסתבר שאלה הנחלצים כביכול לסייע לדמוקרטיה הישראלית מזיקים לה אף יותר מאלה שאינם מתיימרים לעשות כן.
עמיר פרץ הכניס משב רוח רענן לפוליטיקה הישראלית. לאחר שנות דור בהן שלט באג'נדה הפוליטית נושא הביטחון והחוץ, הופיע מנהיג מפלגה מרכזית שקרא תיגר על אג'נדה זו ותבע להציב בראשה את הסוגיה הכלכלית-חברתית. ישראל, שהפכה לשיאנית מפוקפקת בקרב מדינות המערב בפערים החברתיים-כלכליים שבקרבה, הצמיחה סוף-סוף בקרבה פוליטיקאי שההין להתמודד עם פערים אלה.
ישראלים רבים, שזה מכבר נואשו מיכולתה של הפוליטיקה לטפל בחוליי החברה הישראלית, שמחו בהופעתו של פרץ ומיהרו לתת לו את קולם. פרץ, כידוע, לא ניצל את כוחו הפוליטי ולא תבע לעצמו תיק בכיר בממשלה בתחום הכלכלי-חברתי, ושילם על כך מחיר פוליטי כבד.
מפלגת הגמלאים הופיעה כמטאור בשמי הפוליטיקה הישראלית. בהפתעה גמורה רכשה לבבות של מצביעים, בהם צעירים רבים, שתרגמו את רגשות האמפתיה שלהם כלפי גמלאים להצבעה גורפת בעד המפלגה. אלא שאת מקום הערכים והאמפתיה תפשו אינטרסים אישיים וכיתתיים, וסקרי דעת-הקהל מלמדים שתמיכת הציבור במפלגת הגמלאים פחתה פלאים.
עמיר פרץ ומפלגת הגמלאים משלמים היום מחיר פוליטי על אופן התנהלותם מאז הבחירות האחרונות. לו היה זה הנזק היחידי, דיינו. אלא שנזקה של התנהלות זו גדול שבעתיים. סביר להניח שבוחרים רבים אשר האמינו בעמיר פרץ ובמפלגת הגמלאים, יפקפקו אם לתת שוב את קולם לפוליטיקאים המבטיחים רבות אך ספק אם הם עומדים בהבטחתם. אם כזאת יקרה, ואם אותם בוחרים ידירו את קולם מהקלפי בבחירות הבאות, אנחנו והדמוקרטיה הישראלית כולה נשלם את מחיר ההתנהלות הפוליטית של עמיר פרץ ושל מפלגת הגמלאים.
עמיר פרץ הכניס משב רוח רענן לפוליטיקה הישראלית. לאחר שנות דור בהן שלט באג'נדה הפוליטית נושא הביטחון והחוץ, הופיע מנהיג מפלגה מרכזית שקרא תיגר על אג'נדה זו ותבע להציב בראשה את הסוגיה הכלכלית-חברתית. ישראל, שהפכה לשיאנית מפוקפקת בקרב מדינות המערב בפערים החברתיים-כלכליים שבקרבה, הצמיחה סוף-סוף בקרבה פוליטיקאי שההין להתמודד עם פערים אלה.
ישראלים רבים, שזה מכבר נואשו מיכולתה של הפוליטיקה לטפל בחוליי החברה הישראלית, שמחו בהופעתו של פרץ ומיהרו לתת לו את קולם. פרץ, כידוע, לא ניצל את כוחו הפוליטי ולא תבע לעצמו תיק בכיר בממשלה בתחום הכלכלי-חברתי, ושילם על כך מחיר פוליטי כבד.
מפלגת הגמלאים הופיעה כמטאור בשמי הפוליטיקה הישראלית. בהפתעה גמורה רכשה לבבות של מצביעים, בהם צעירים רבים, שתרגמו את רגשות האמפתיה שלהם כלפי גמלאים להצבעה גורפת בעד המפלגה. אלא שאת מקום הערכים והאמפתיה תפשו אינטרסים אישיים וכיתתיים, וסקרי דעת-הקהל מלמדים שתמיכת הציבור במפלגת הגמלאים פחתה פלאים.
עמיר פרץ ומפלגת הגמלאים משלמים היום מחיר פוליטי על אופן התנהלותם מאז הבחירות האחרונות. לו היה זה הנזק היחידי, דיינו. אלא שנזקה של התנהלות זו גדול שבעתיים. סביר להניח שבוחרים רבים אשר האמינו בעמיר פרץ ובמפלגת הגמלאים, יפקפקו אם לתת שוב את קולם לפוליטיקאים המבטיחים רבות אך ספק אם הם עומדים בהבטחתם. אם כזאת יקרה, ואם אותם בוחרים ידירו את קולם מהקלפי בבחירות הבאות, אנחנו והדמוקרטיה הישראלית כולה נשלם את מחיר ההתנהלות הפוליטית של עמיר פרץ ושל מפלגת הגמלאים.
תמיד דובי עורך וכותב ביוגרפיות וסיפורי חיים.
